אחת הבעיות העיקריות בבניינים ישנים, שהם לא ערוכים מפני רעידות אדמה. לפני כמה שנים המשלה אישרה את תכנית תמ"א 38 שאמורה לתת פתרון לסכנות הכרוכות ברעידת אדמה. התכנית מציעה לאזרחים עסקה פשוטה – המדינה תיתן זכות לבנית שתי קומות על כל בניין קיים, ובתמורה דיירי הבניין יקבלו – תוספת חדר ממ"ד, מעלית חדשה, חניה, שיפוץ הבניין וחיזוק המבנה מפני רעידות אדמה.

הבעיה היא – כשנחקק חוק תמ"א 38 לא לקחו בחשבון את גיל המבנה. החוק אומר שבניינים אשר תוכננו לפני שנת -1980 זכאים להשתתף  בפרויקט תמ"א 38. כשניסחו את התקן לא לקחו בחשבון את גיל המבנה בדרישה לחיזוקו, שכן התקינה חייבת להתחשב בסוג המבנים ובגילם, ומידת עמידות הנדרשת, צריכה להיות מותאמת להם.

בעיה בתיקון החוק

בעיה נוספת – תיקון החוק מאוקטובר 2009 לתקן הישראלי – 413, שדן בעמידות המבנים ברעידות אדמה, מה שהופך את התוכנית לכמעט בלתי ישימה. לפני התיקון, חיזוק המבנה נקבע באופן שתוספת לבניין הקיים צריכה להיות כזאת שתהפוך את כלל הבניין, יחד עם התוספת החדשה לעמידה מפני רעידות אדמה. התיקון קובע כי הבניין הקיים כולו אמור להיות מותאם מפני רעידות אדמה כאילו נבנה היום. אך קצת קשה לעשות זאת עם חומרים ישנים שלא עומדים בתקן.

מה קורה במקרה של מלחמות?

בישראל בממוצע כל 10שנים יש מלחמה. לכן, לא כדאי לחכות לדקה האחרונה ולבדוק אפשרות לביצוע תמ"א 38 על מנת לקבל תוספת של חדר ממ"ד. הבעיה מתחילה כאשר ישנם דיירים אשר אינם מייחסים חשיבות לנושא ולכן נגזר על דיירים רבים לעצור את התקדמותם לביצוע פרויקט תמ"א 38.

אילן אריאל.